משכנתאות למגזר החרדי – מדריך מעשי לאנשים שאינם מכירים את עולם הבנקים
משכנתא היא הלוואה לטווח ארוך שניתנת כנגד שעבוד של הנכס הנרכש. הבנק מממן חלק ממחיר הדירה, ואתם מחזירים בתשלומים חודשיים לאורך שנים – לרוב 20-30 שנה.
לפי הוראות בנק ישראל, קונה דירה ראשונה רשאי לקבל מימון של עד 75% ממחיר הרכישה. עבור דירה שנייה – עד 70%. עבור משקיעים שרוכשים דירה שלישית ומעלה – עד 50%.
הבנק בוחן שני גורמים עיקריים: שמאות הנכס (לוודא שהנכס שווה לפחות כמה שאתם משלמים) וכושר ההחזר שלכם (האם ההכנסה שלכם מספיקה לשאת בתשלום החודשי). ההנחיה הכללית היא שהתשלום החודשי לא יעלה על 40%-50% מההכנסה הפנויה.
לא כל ריביות המשכנתא שוות. ישנה ריבית קבועה צמודה, ריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה צמודה ועוד. כל סוג מגיע עם יתרונות וחסרונות. משכנתאות רבות בישראל מורכבות מתמהיל של מסלולים שונים כדי לפזר סיכון. יועץ משכנתאות יכול לבנות עבורכם תמהיל מותאם.
שכר נמוך – האם אפשר לקבל משכנתא?
נושא זה רלוונטי עבור חלק ניכר מהציבור החרדי, שרמת השכר הממוצעת שלו – בעיקר בשל שנים ארוכות בלימוד – נמוכה לעיתים. כמה נקודות חשובות:
ראשית, אם שני בני הזוג עובדים, מצרפים את שתי ההכנסות לחישוב כושר ההחזר. שנית, הכנסות שאינן מעבודה – כגון קצבאות, מענקים קבועים – לרוב אינן נספרות על ידי הבנקים כחלק מהבסיס לחישוב. שלישית, ישנם מסלולי סיוע ממשלתיים שיכולים להשלים את הפער – ראו עמוד נפרד על תוכנית מחיר למשתכן.
לפני לקיחת משכנתא, פנו לפחות לשלושה בנקים שונים וקבלו הצעה מכל אחד. הפרשים בריביות – גם אם נראים קטנים בנקודות אחוז – מצטברים לעשרות אלפי שקלים לאורך 25 שנה. ניהול משא ומתן עם הבנק הוא לגיטימי ומקובל.